השקעות בדובאי

השקעות בדובאי והזירה העסקית באיחוד האמירויות

 

כיום, רוב העסקים בדובאי ואבו-דאבי נשלטים על ידי 20 משפחות גדולות. לאחר שנים של השקעות בדובאי ובהשקעות שונות, מה שבאמת מעניין היום את אותן המשפחות הן דווקא החברות הישראליות, ובעיקר הטכנולוגיה מישראל, טכנולוגיות כאלו שיאפשרו לחברות האחזקה, שרובן ותיקות וקיימות יותר משלושה עשורים, לבצע את המהפך הדיגיטלי בתחומים שונים כמו נדל"ן או קמעונאות.

לפי הפרסומים השונים, מרבית קבוצות האחזקה נמצאות בבעלות פרטית ואינן נסחרות בבורסה מקומית או בחו"ל, וזאת אף שלחלק גדול מהן פעילות בינלאומית ענפה, בעיקר בתחומי המלונאות.

המשפחות מזכירות באופיין את קבוצות האחזקה המשפחתיות ברחבי העולם וניתן לחלק אותן לשלוש קטגוריות, לפי מהות העניין ולפי סוג ההשקעה שיחפשו לבצע בישראל.

 

השקעות בדובאי

הקבוצה הראשונה – בקבוצה זו נמנות הקבוצות הגדולות ביותר, משקיעים אשר מחפשים "מותגים חדשים לפורטפוליו" שלהם.

קבוצות אלו פחות עוסקות בפן המהותי של מדדי רווח והפסד, אלא בראש שיקולם זה היוקרה והמוניטין.

משפחות אלה מתעניינות בעיקר בהשקעות בדובאי העוסקים במגזר הביטחוני והבריאות הישראליים.

הקבוצה השנייה –  קבוצה גדולה לא פחות, מחפשת לרכוש עסקים בדובאי, עסקים רווחיים אשר יניבו החזר מהיר על ההשקעה.

קבוצות אלה רוכשות, לרוב, לפחות 51% מהחברה כדי להגיע לעמדת שליטה, ומוקד העניין שלהן הוא התחום של טכנולוגיות חקלאות ("אגטק").

 

הקבוצה השלישית – קבוצה זו מונה את המשפחות הקטנות יותר, משפחות שממוקדות יותר בשוק המקומי ומהוות בערך חמישית מכל המשפחות. קבוצה זו מתעניינת בעיקר בעסקים ריאליים, עסקים שניתן יהיה להכניס לשוק המקומי של האמירויות.

גם קבוצה זו מתעניינות לעשות השקעות בדובאי בתחום של טכנולוגיות המזון והחקלאות, שכן, כאמור, האמירויות תלויות ביבוא של מזון אשר כמעט 80% ממנו מגיעים מחוץ לגבולות המדינה.

כמו בכל עסק כמשקיע חכם, יש לבדוק שמדובר בגורם רציני ולא מי שמציג את עצמו לשווא כחלק מאותן משפחות.

השקעה בדובאי

מרבית הקבוצות יושבות בדובאי ומיעוטן באבו-דאבי, שם באופן טבעי יש נוכחות גדולה יותר לחברות הנפט.

מבחינה רגולטורית, הכללים זהים באמירויות השונות, אך בכל אחת מהן יש גורם מקומי שאחראי על יישום החוקים ולכן גם חשוב לדעת את ההבדלים המהותיים בתחום העסקי בין שתי האמירויות.

כמו למשל, אבו-דאבי יותר מוטה לאוכלוסייה מקומית מקורית ואילו בדובאי עיקר האוכלוסייה הם מהגרי עבודה, תושבי חוץ ותיירים, כמו כן, גם מרבית החברות המערביות בחרו לפתוח את המטה התפעולי שלהן בדובאי – כיום, כ־90% מחברות פורצ'ן 500 מנהלות משם את הפעילות באזור המזרח התיכון ואפריקה.

בנוסף, בדובאי מרוכזים מרבית אזורי סחר חופשי (26 מתוך 37) כאשר רוב דובאי החדשה היא באזור החופשי, לעומת מה שמכונה ה־ "mainland" ומרוכז בחלקו הגדול באבו-דאבי.

באזור החופשי מותר לחברה זרה לפעול באופן ישיר והעסקים מקבלים גם הטבות מס נדיבות, וזאת להבדיל מאזור ה-"mainland" , שם נדרש שותף מקומי לצורך הקמת עסק.

עם זאת, לישיבה באזור החופשי יש כמה מגבלות, אחת עיקרית היא היעדר הרישיון לביצוע עסקאות עם הממשלה וכך גם פעילות פיננסית של בנקאות וביטוח דורשת הקמת מטה ב"mainland" ולא מתאפשרות לביצוע בשלט רחוק מהאזור החופשי.

טיפ מומלץ, שניתן ע"י מומחים שונים, על מנת לדעת מי רציני יותר ומי רציני פחות הוא, כי באזור החופשי מאוד קל לפתוח עסק ולרשום אותו, כאשר הוא יכול להיות לא פעיל במשך שנים ועדיין רשום, כך שכאשר אתם מכוונים להשקעות בדובאי יש לבדוק בדקדקנות, אם הפניה מגיעה מה-"mainland", רוב הסיכויים שמדובר בעסק ותיק ורציני בעוד שאם היא מגיעה מאזור חופשי כדאי לבדוק מול הרשויות שאכן מדובר בגורם רציני.

לידן שטרוויס | Aarb-IL

רוצים להשקיע בדובאי או אבו דאבי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בקרוב

כל המידע באתר זה הינו ריכוז ידיעות שפורסמו בעיתונות הפתוחה הן בנושא נדל"ן הן בנושא העסקי ואינו מחליף יעוץ מקצועי.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות